מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי שיעורי התמותה מכל-סיבה במהלך חמש השנים הראשונות לאחר התחלת טיפולי דיאליזה גבוהים יותר בקרב נשים לעומת גברים, זאת בעיקר משנית לשיעורי תמותה גבוהים יותר משנית לזיהום והפסקת טיפולי דיאליזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מהמחקרים דיווחו על שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר התחלת טיפולי דיאליזה בקרב נשים לעומת גברים. ההבדלים בשיעורי התמותה מסיבות ספציפיות בין גברים ונשים שהחלו טיפולי דיאליזה אינם מובנים היטב ובמחקר העוקבה הרטרוספקטיבי הנוכחי התמקדו החוקרים בחולים שהחלו טיפולי דיאליזה באוסטרליה וניו-זילנד בין 1998 עד 2018 במטרה לבחון הבדלים בין גברים ונשים בשיעורי התמותה מכל-סיבה ובשיעורי התמותה מסיבות ספציפיות.
מדגם המחקר כלל 53,414 חולים (39% נשים) אשר היו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 2.8 שנים, במהלכה 27,137 חולים (51%) הלכו לעולמם, בעיקר עקב מחלות לב וכלי דם (18%), או הפסקת טיפולי דיאליזה (16%).
בהשוואה לגברים, בקרב נשים תועד סיכון גבוה יותר לתמותה במהלך חמש השנים הראשונות לאחר התחלת טיפולי דיאליזה (יחס סיכון מתוקן של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.11). למרות שנשים היו בסיכון נמוך יותר מגברים לתמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון מתוקן של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.98), הן היו בסיכון גבוה יותר לתמותה משנית למחלה זיהומית (יחס סיכון מתוקן של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.32) ותמותה עקב הפסקת טיפולי דיאליזה (יחס סיכון מתוקן של 1.19, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.26).
ממצאי המחקר מעידים על הבדלים מגדריים בשיעורי התמותה לאחר התחלת טיפולי דיאליזה, כאשר נשים מצויות בסיכון מוגבר לתמותה, בעיקר עקב זיהומים או הפסקת טיפולי דיאליזה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההבדלים בין גברים ונשים תחת טיפולי דיאליזה בתנאים ואזורים אחרים.
