מאמר שפורסם בכתב העת Nephrology, Dialysis, Transplantation מדווחים חוקרים מאירופה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות נתרן בדם ומשק הנוזלים הינם גורמי סיכון בלתי-תלויים לתמותה בחולי דיאליזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי התמותה של חולי דיאליזה עולים על 50% לאחר חמש שנים. הפרעות אקוטיות וכרוניות במשק הנוזלים והמלחים תורמים להישרדות הירודה ומהוות גורמי סיכון לתמותה.
כעת התבססו החוקרים על נתונים ממאגר European Clinical Database 5 להשלמת מחקר רטרוספקטיבי להערכת הקשר בין היפונתרמיה והיפרנתרמיה זמנית, משק נוזלים והסיכון לתמותה ב-72,163 חולי המודיאליזה מ-25 מדינות. עודף נוזלים הוגדר בנוכחות 2.5 ליטר מעל למשק הנוזלים התקין וחסר נוזלים הוגדר בנוכחות 1.1- ליטר מתחת למשק הנוזלים התקין. החוקרים אספו כ-2.2 מיליון מדדי רמות נתרן ומשק נוזלים והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר עם הסיכון לתמותה.
מהתוצאות עולה כי הסיכון לתמותה בחולים עם היפונתרמיה (נתרן בדם מתחת ל-135 מילימול/ליטר) היה מעט גבוה יותר בנוכחות משק נוזלים תקין (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.35), עלה במחצית בחולים עם חסר נוזלים (יחס סיכון של 1.56, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.93) ועלה עוד יותר בנוכחות עודף נוזלים (יחס סיכון של 1.97, רווח בר-סמך 95% של 1.82-2.12).
ממצאי המחקר מעידים על חשיבות מעקב אחר משק הנוזלים בחולי דיאליזה, בעיקר בתת-קבוצה בסיכון גבוה של חולים עם היפונתרמיה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעות של היפונתרמיה והיפרנתרמיה כרונית וגורמי סיכון אחרים.