לאחרונה פורסם מסמך הנחיות חדש (ONE PAGER ISN) לאבחון וטיפול של מחלת כליות כרונית (CKD-chronic kidney disease) לרפואת המשפחה ולאנשי רפואה העובדים בקהילה. המסמך נכתב על ידי האיגודים הנפרולוגים- ISN והKDIGO, ונתמך על ידי שני האיגודים האירופאים לרפואת משפחה PCDE, WONCA
מטרת המסמך להעלות את חשיבות האבחון וטיפול מוקדם עבור חולי CKD. המסמך יתורגם במהלך 2023 למעל ל50 שפות – וביניהם גם לעברית!
המסמך החדש לניהול חולה הCKD זמין כעת דרך אתר האינטרנט של ISN ISN Website והוא חלק מהEarly Identification and Intervention Toolkit .
להלן עיקרי תוכן המסמך:
חלק א
המסמך פורט 5 שלבים לזיהוי מוקדם והתערבות בCKD ברפואת הקהילה עם heatmap חדש ומאוד פרואקטיבי שקורא לרופא המשפחה לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג בשלבים מוקדמים יותר מבעבר!
- זיהוי המטופלים בסיכון- חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולרית והיסטוריה של מחלת כליה כרונית מצויים בסיכון מוגבר להתדרדרות כלייתית ויש לבחון את תיפקוד הכליות שלהם.
- בחינת התיפקוד הכלייתי של החולים בסיכון- יש לבצע בחולים בסיכון בדיקת eGFR (על ידי בדיקת קראטנין בדם) ו\או UACR (urine albumin creatinine ratio) בשתן בכדי לבחון תפקוד כלייתי. במידה ו2 בדיקות בטווח של 3 חודשים מעידות על קיום מחלה כרונית- יש לאבחן כחולה CKD. במידה ולא- יש לבצע בדיקות סדירות פעם בשנה.
- אבחון החולה הכלייתי- מתן אבחנה בתיק הרפואי של החולה בהתאם לבדיקות.
- הגדרת הסיכון וטיפול- רמות הUACR והeGFR מאפשרות להגדיר את רמת הסיכון של החולה. בהתאם לרמת הסיכון, ישנו heatmap ברור המנחה את הרופא מתי לעקוב, לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג.
- ייעוץ נפרולוגי
חלק ב’
חלקו השני של המסמך מסביר בקצרה ובפשטות אילו שינויים באורח החיים על המטופל לבצע, מהם הטיפולים המומלצים לטיפול בחולי כליות כרונים, בדיקות חשובות למעקב אחרי מחלת הכליות ומחלות נלוות, ולבסוף שיקולים לייעוץ נפרולוגי.
משמעות המסמך
- רופאי משפחה יכולים כעת לאבחן ולטפל בכל החולים בסיכון לCKD עם הנחיות ברורות, תמציתיות, מוכוונות פעולה וחד משמעיות.
- רופאי משפחה יכולים לזרז את התחלת הטיפול הרפואי עבור מיליוני חולים ברחבי העולם ומאות אלפים בישראל, ולשנות את סטנדרט הטיפול בכל חולי CKD.
- הheatmap של KDIGO נועד לאבחון, מניעה וטיפול משותף עם נפרולוגים.
- המסמך קורא לדבוק בגישת ‘טפל והתייעץ’ עם המומחה במקום רק ל”נטר” את קבוצות הסיכון הרבות כפי שהיה נהוג בעבר.
- המסמך מאושר על ידי 4 איגודים בינלאומיים רפואיות מובילים שמשפיעים על חינוך ושינוי התנהגות עבור רופאי משפחה ברחבי העולם. הרבה יותר רופאי משפחה ירגישו בטוחים ויפעלו מוקדם יותר לאבחן ולטפל בחוליהם.
יש לציין שבמחקרי עולם אמיתי ישראלים מהשנים האחרונות נמצא כי שכיחות מחלת כליות כרונית בישראל עומדת על כ13% וכי קיים תת-אבחון משמעותי בתיקי המטופל. רק כ18% מאנשים בישראל שעל פי בדיקות המעבדה אמורים להיות מוגדרים כחולי כליות כרונית, אכן מאובחנים ככאלו בתיקי המטופל. (1
תת אבחון זה בתיקי המטופל עשוי לגרור למעקב וטיפול שאינם מתאימים לחולה, ולכן יש חשיבות משמעותית באבחון והגדרתם של החולים במערכות
https://www.e-med.co.il/indications/chronic-kidney-disease/2023/02/06/554147/