מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JACC:CardioOncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות נוספות הקושרות בין טיפולים ממוקדים בחולים עם ממאירות כלייתית מתקדמת ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
החוקרים עקבו אחר 2,257 חולים עם ממאירות כלייתית אשר קיבלו טיפול תרופתי ממוקד (Sunitinib, Sorafenib, Pazopanib, Everolimus, או Temsirolimus) ו-528 חולים שקיבלו טיפול בציטוקינים (מעכבי Interleukin-2 או Interferon-Gamma) בין השנים 2007-2018. שתי הקבוצות היו דומות במין, גיל ורמה סוציו-אקונומית.
מניתוח סטטיסטי עלה כי שיעורי ההיארעות המתוקנים של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים עמדו על 6.65 ו-3.36 ל-100 שנות-אדם בקרב חולים תחת טיפול ממוקד ואלו תחת טיפול בציטוקינים, בהתאמה. בקרב חולים תחת טיפול ממוקד תועד סיכון מוגבר להתפתחות התקפי לב ואירועים מוחיים, בהשוואה לסיכון במהלך טיפול בציטוקינים (יחס סיכון מתוקן של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.74). הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם נבע בעיקר מעליה בסיכון הקרדיווסקולארי בקרב מטופלים במעכבי טירוזין קינאז כנגד קולטן ל-VEGF.
שתי תרופות לוו בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של סיבוכים קרדיווסקולאריים בהשוואה ל-Sunitinib: Sorafenib (יחס סיכון של 1.94, p=0.021) ו-Temsirolimus (יחס סיכון לא-מתוקן של 2.11, p=0.006). הטיפול ב-Sunitinib היה התכשיר הנפוץ ביותר בשימוש מבין התרופות הממוקדות.
בקרב חולים תחת טיפול ממוקד, מספר גורמים נקשרו עם סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל היסטוריה של אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 3.88, רווח בר-סמך 95% של 2.25-6.71), פרפור פרוזדורים (יחס סיכון של 3.60, רווח בר-סמך 95% של 2.16-5.99), תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון של 2.50, רווח בר-סמך 95% של 1.27-4.92), אירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 1.88, רווח בר-סמך 95% של 1.14-3.11) וגיל של 65 שנים ומעלה (יחס סיכון של 1.81, רווח בר-סמך 95% של 1.27-2.58).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת הסיכון הקרדיווסקולארי כאשר שוקלים טיפולים ממוקדים כנגד מחלות ממאירות בחולים עם סרטן כליות מתקדם.
JACC:CardioOncology 2022
