במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Kidney Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לגברים, בנשים סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במהלך חמש השנים הראשונות לאחר התחלת טיפולי דיאליזה. יתרה מזאת, שתי הסיבות הנפוצות לתמותה בגברים ונשים עם מחלת כליות הן מחלות לב וכלי דם והפסקת טיפולי דיאליזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחלק מהמחקרים, שיעורי תמותה מוקדמת בקרב נשים תחת טיפולי דיאליזה היו גבוהים יותר לעומת שיעורי התמותה בגברים. ההבדלים בסיבות ספציפיות לתמותה בין גברים ונשים שהחלו טיפולי דיאליזה אינם מובנים היטב וזו הייתה מטרת המחקר הנוכחי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים שהחלו טיפולי דיאליזה באוסטרליה וניו-זילנד בין 1998 ועד 2018. התוצא העיקרי שנבחן היו שיעורי תמותה מכל-סיבה ושיעורי תמותה מסיבה ספציפית תחת טיפולי דיאליזה.
מבין 53,414 חולים (39% נשים) שהיו במעקב לאורך חציון של 2.8 שנים, 27,137 חולים (51%) הלכו לעולמם, כאשר הסיבה העיקרית לתמותה הינה מחלות לב וכלי דם (18%) או הפסקת דיאליזה (16%). בהשוואה לגברים, בקרב נשים תועד סיכון גבוה יותר לתמותה במהלך חמש השנים הראשונות לטיפולי דיאליזה (יחס סיכון מתוקן של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.09).
למרות שבקרב נשים תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון מתוקן של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.98), בהשוואה לגברים, בנשים תועד סיכון מוגבר לתמותה על-רקע זיהום (יחס סיכון מתוקן של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.32) ותמותה עקב הפסקת דיאליזה (יחס סיכון מתוקן של 1.19, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.26).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לגברים, בנשים תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במהלך חמש השנים הראשונות לטיפולי דיאליזה, הבדל אשר נבע משיעורי תמותה גבוהים יותר עקב זיהומים והפסקות טיפולי דיאליזה.
Am J Kidney Dis, 2022
