תוצאות אנליזה חדשה של מחקר ה-DAPA-CKD מצביעות על כך שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) הינו יעיל בהפחתת אירועים כלייתיים וקרדיווסקולריים בחולים סוכרתיים עם CKD, ללא קשר לטיפול הבסיסי לסוכרת אותו קיבלו.
מטרת המחקר הייתה להעריך האם היתרונות של הטיפול ב-dapagliflozin במטופלים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כליות כרונית שהשתתפו במחקר ה-DAPA-CKD היו שונים לפי הטיפול הבסיסי לסוכרת (glucose-lowering therapy GLT).
במחקר ה-DAPA-CKD השתתפו 4,304 מבוגרים עם eGFR בערכים 25–75 mL/min/1.73 m2 ויחס אלבומין-קריאטינין בשתן בערכים 200-5000 מ”ג/ג’, מתוכם 2906 מטופלים עם סוכרת סוג 2. המשתתפים חולקו בצורה אקראית לטיפול ב-dapagliflozin 10 מ”ג או פלסבו פעם ביום. התוצא העיקרי היה משלב תוצאים הכולל ירידה של 50% או יותר ב-eGFR, מחלת כליות סופנית ותמותה מסיבה כלייתית או קרדיווסקולרית. התוצאים השניוניים כללו משלב תוצאים כלייתיים (התוצא העיקרי ללא תמותה קרדיווסקולרית), משלב תוצאים קרדיווסקולריים (אשפוז בשל אי ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולרית) ותמותה מכל סיבה.
באנליזה הנוכחית נחקרה ההשפעה של הטיפול ב-dapagliflozin על התוצאים הנ”ל ותוצאים נוספים, ביחס לטיפול הבסיסי בסוכרת – לפי משפחות תרופות GLT ולפי מספר תרופות GLT.
תוצאות האנליזה הראו שהשפעת הטיפול ב-dapagliflozin על התוצא העיקרי הייתה עקבית בכל משפחות תרופות ה-GLT ובכל מספר של תרופות GLT. (בכל האינטרקציות P<0.08). הטיפול ב-dapagliflozin הראה יתרון לעומת פלסבו גם בתוצאים השניוניים, ללא הבדל לפי הטיפול הבסיסי לסוכרת – משפחת ה-GLT או מספר טיפולי GLT. השפעות עקביות אלו נצפו גם בקצב ירידת ה-eGFR ובתוצאי הבטיחות.
בנוסף, הטיפול ב-dapagliflozin הפחית את התחלת טיפול באינסולין במהלך תקופת המעקב לעומת פלסבו (יחס הסיכונים HR 0.72, רווח בר סמך 95% של 0.54-0.96, P=0.025).
החוקרים מסכמים כי הטיפול ב-dapagliflozin הפחית אירועים כלייתיים וקרדיווסקולריים במטופלים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כליות כרונית, ללא הבדל לפי טיפול הבסיס לסוכרת שקיבלו המטופלים.